בחירת גן ילדים – לא מוותרים על הבדיקות הבאות
ההמלצה הראשונה אותה מקבל כל הורה כאשר הוא מחליט להתחיל בתהליך בחירת גן ילדים היא: להתרשם מצוות הגן. כאן, חשוב לנו להבהיר שהמלצה זו אינה מספיקה. שכן, מצד אחד הילדים זקוקים לדמויות סמכותיות אשר מסוגלות להיענות לצרכים שלהם ומנגד, אותן דמויות צריכות להציב בפניהם גבולות ברורים. לכן, אלו הם בעצם שני הפרמטרים החשובים ביותר בעת בחירת גן ילדים. אז איך פועלים? מגיעים לגן בשעות הפעילות ועורכים תצפית של מספר דקות וזאת על מנת לראות כיצד הדברים מתנהלים בשגרת היום העמוסה. כאן תוכלו להתרשם האם מדובר על גן בו הילדים בוכים וצוות הגן צועק או גן שקט מאוד בו הילדים לא משתוללים, צוחקים ומחייכים. הדוגמה האחרונה צריכה להדליק נורה אדומה ויש לברר עם ההורים של ילדי הגן האם הילדים שלהם מגיעים מדי בוקר בשמחה לגן והאם הם מרוצים מהגן.
האם הילד עבר פגיעה בגן – הסמן ההתנהגותי
ההתנהגות של הילדים היא הסימן הראשון שמורה לנו האם משהו אינו תקין. שכן, ילדים תמיד יראו לנו באמצעות ההתנהגות שלהם מה הם עוברים. אם אתם שמים לב לשינוי התנהגותי אצל הילד שלכם. נורה אדומה צריכה להידלק:
- פעוטות – פעוטות אשר עוברים התעללות מכל סוג שהיא, יפסיקו לחייך. הם יהיו דרוכים כל הזמן וכל שינוי תנועתי או שמיעתי יגרום להם לבכי או לקיפאון. בנוסף, קרוב לוודאי באם הפעוט סובל הוא ייצמד להורה, יסרב להיות עם דמויות מסוימות וקרוב לוודאי שיהיה שינוי קיצוני במצב השינה או הערות של הילד. בנוסף, חשוב לבדוק האם על גופו של הפעוט יש סימני מכות יבשות, נפיחויות, חבורות ועוד. כמו כן, חשוב לוודא שאין הפרשות או דימום באיברי המין של הילד.
- טרום חובה וגן חובה – ילדים בגילאים האלו יכולים לעיתים להתבטא באופן מילולי ולכן יש לברר איתם איך היה בגן, מאיזה משחקים הם נהנו, עם איזה ילדים הם שיחקו, איזו פעילות הייתה הכי מהנה גן וכו'. לאחר מכן, ניתן לשאול "ממה לא נהנית היום בגן?". חשוב לאזן בין החיובי לשלילי וזאת משום שילדים קולטים חשדנות כלפי הצוות החינוכי וההורה אינו מעוניין שהילדים יהיו חשדניים כלפי צוות הגן, ללא הצורך בכך. הסימנים לפגיעה בגן בגילאים אלו יכולים להיות ברמה ההתנהגותית, אך מעבר לכך יכולים להיות גם התקפי זעם, שינויים קיצוניים במצב הרוח , רגרסיה בנושא גמילה מחיתולים, הרטבה ועוד.
כל אחד שעבר פגיעה ינסה להימנע ממה שלא נעים לו ולכן הסמן הראשון לפגיעה אפשרית בילד או העובדה שהילד נמצא במצוקה הוא האם הוא הולך לגן בשמחה. ילד שחווה פגיעה או נמצא במצוקה לא ירצה ללכת לגן.
קיים חשש להתעללות – מה עושים?
- דיווח והתייעצות - ראשית כל, אם עולה חשד להתעללות יש לדווח על כך למשטרה או למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגורכם. חשוב להתייעץ עם פקידי הסעד לחוק הנוער אשר אחראים על כל הקשור אל טיפול בקטינים נזקקים. אלו ינחו אתכם, ההורים, כיצד לפעול.
- קשר עם הילד – חשוב לתת לילד תחושה שמאמינים לו, לספק לו תחושת ביטחון ונירמול ולומר לו שתעשו הכל על מנת לפתור את הבעיה. חשוב לא להקרין היסטריה או להקרין אדישות כלפי המצב. יש לומר לילד שאתם גאים בו שהוא שיתף אתכם, שהרבה ילדים מגיבים כפי שהילד הגיב למה שקרה לו ושאין לו מה לדאוג כי ההורים יהיו אחראים על מציאת פתרון לבעיה.
שיקום האמון בין ההורים לצוות הגן
לאור המקרים הרבים של התעללות בגנים, הורים רבים אינם סומכים על הצוות החינוכי בגן. אמנם הגיוני שההורים מוטרדים מהמקרים הרבים, אך חשוב גם להיזהר מחשדנות יתר כלפי צוות הגן, שכן תמיד חשוב להתייחס לדברים בפרופורציה הנכונה ולהבין שבגנים רבים בישראל הצוותים החינוכיים מסורים ועושים עבודה נפלאה. הצוות החינוכי הוא זה "שאוחז" באותו מפתח להשבת האמון בקרב ההורים. פגישת הורים בגן בו הצוות החינוכי מעביר מסר, ש: "החשש אמנם טבעי (וזאת לאור כל הסיפורים שפורסמו בתקשורת), אבל בגן שלנו אנו מקפידים על הצבת גבולות או מכתב להורים אודות הנושא", אמור להפחית את חששותיהם של ההורים ואט אט להחזיר את האמון של ההורים בצוות הגן.
הילדים נאבק בכם מדי יום ביומו ואינו מוכן ללכת לגן? ניסיתם לברר איתו מדוע ולא הצלחתם לקבל תשובה וזאת משום גילו הצעיר או משום חוסר הרצון שלו לדבר על העניין? חייגו כוכבית 5806 והמומחים של ME – מרכזים לטיפול רגשי ישמחו לעזור לכם ולילדכם.
מוזמנים לצור איתנו קשר
למאמרים נוספים בתחום...