ברוב המקרים, ה- OCD לא יעבור מעצמו ויחייב טיפול, כמו למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או טיפול תרופתי. יש פעמים רבות בהן המומחים של ME – מרכזים לטיפול רגשי', ממליצים על שילוב של טיפול CBT עם טיפול תרופתי. חשוב לדעת שרמת החומרה של ה- OCD יכולה להשתנות בתקופות שונות של החיים, אך היא תמיד תישאר ברקע ולכן חשוב לטפל בה. יש מחקרים המצביעים על כך שיש קשר בין ההפרעה להיבטים פיזיולוגיים ותורשתיים , דבר המחדד את העובדה שהיא קיימת ויש חשיבות רבה לטיפול בה.
הפרעת טורדנית כפייתית מלווה לעיתים בתחושה של בושה מצד האדם הסובל ממנה, שכן אותו אדם מודע לכך שהפעולות שלו אינן הגיוניות. כאשר המחשבות האובססיביות הופכות לאלימות (רצון לפגוע באדם מסוים) או מיניות, תחושת האשמה והבושה של האדם הלוקה בהפרעה מתעצמת ולעיתים גורמת לו להסתיר את הסימפטומים שלו. פעמים חולפות שנים עד שאותו אדם ניגש לטיפול, דבר מצער שכן אי טיפול יכול להוביל אדם בעל OCD למצב נפשי מעורער ולתופעות של דיכאון ומחשבות אובדניות. משום מצוקה זו ואפשרות החמרה במצב ,חשוב לפנות לטיפול מתאים מוקדם ככל שאפשר.