איך היה בגן? איך לדבר בלי לתחקר

זה קורה מדי יום סביב השעות 16:00 ל-17:00 אחר הצהריים. מאות אלפי הורים נרגשים אוספים את ילדיהם המאושרים מגן הילדים, ובפיהם השאלה הנפוצה כל כך – "איך היה בגן?".
זה קורה מדי יום סביב השעות 16:00 ל-17:00 אחר הצהריים. מאות אלפי הורים נרגשים אוספים את ילדיהם המאושרים מגן הילדים, ובפיהם השאלה הנפוצה כל כך –

חשיבות המידע שילדכם מספר

רובם המכריע של ההורים יזכו לתשובה לקונית בסגנון "בסדר", "נחמד", "כיף" ודומיהם. מעטים הילדים שישתפו במעט יותר פרטים. ובכל זאת, הצורך במידע שמספק הילד משמעותי במיוחד. כך תוכלו לגלות על סדר היום שלו, על עושר ומגוון הפעילויות, על החברים הטובים שלו, על מריבות והצקות, ובמקרים קיצוניים, גם על אי אלו אי-סדרים המתרחשים בין כותלי הגן. בשורה התחתונה, ההתעניינות שלכם היא זו שעשויה למנוע משברים, לזהות רגרסיות עוד לפני התרחשותם, ובעיקר, היא זו שתסייע לכם להבין אם הכול מתנהל כשורה. אז יחסו חשיבות לעניין!

שאלה של תזמון

אחת הנקודות החשובות ביותר בשאלה "איך היה בגן?" היא התזמון. הורים רבים נוטים לשאול זאת תוך כדי נהיגה, משחק בטלפון או צפייה בטלוויזיה. הדבר משדר לילד חוסר התעניינות אמיתי, ומכאן הדרך לתשובות קלישאתיות בסגנון "בסדר" – קצרה מאי פעם. הילדים "מריחים" חוסר כנות מקילומטר, אז חשוב להיות פנויים להקשיב לתשובת הילד, ללא הסחות ופיתויים מסביב, ולפתח שיח של ממש בעקבות התשובה.

כללים נוספים לבירור והתעניינות נכונים

כאמור, את השאלה יש לשאול כשאתם פנויים להקשיב לתשובה. בנוסף, יש להקפיד על מספר "כללים" נוספים:

  • מסגרת השיחה – בדיוק כפי שאתם לא אמורים להתעסק בדברים אחרים בזמן זה, כך גם ילדכם לא אמור להיות חשוף לפיתויים ואלמנטים מושכי תשומת לב. מומלץ לשוחח בזמן ארוחה, טיול וכדומה. לא מומלץ לשוחח בעת צפייה בטלוויזיה או בזמן משחק בצעצועים.
  • יותר הקשבה ופחות דיבורים -– בשיחת "איך היה בגן" עליכם לשמש אוזן קשבת, ורק במקרים מסוימים לעוץ עצה או להורות על התנהגות מצופה. תנו לילד לדבר, ואל תתנו לו להרגיש שהוא נחקר. הקשיבו לילד ותהיו סבלניים אליו (תאפשרו לו לשוחח אתכם בקצב שלו). אל תמהרו לשאול שאלות או להגיב אליו טרם הוא סיים לספר לכם את שרצה. הקשבה, הבנה וסבלנות מצדכם תגרום לילד להיפתח אליכם, שכן הוא ירגיש שהוא במקום בטוח.
  • כבוד ראוי לחוויות הילד – הילד התלהב נורא על שהצליח להרכיב פאזל בן שלושה חלקים (למרות שאחיו הקטן ממנו עשה זאת כבר לפני שנתיים)? השתתפו בשמחתו! הריעו והחמיאו לו, וממש אל תבטלו את תחושת החוויה וההצלחה שלו (כמו גם תחושות פגיעה ועלבון, כעס וכו').
  • דוגמאות משלכם – דוגמאות אישיות שלכם יוצרות הזדהות כלפי הילד, שמעצימות את הרצון לשתף. "אני זוכר שכשאני הייתי ילד, גם אני…" הוא משפט תגובה מצוין לילד, אך זכרו לא להפוך את השיחה לכזאת שאתם הוא הנושא העיקרי שבה.
  • תהיו מדויקים – קיבלתם תשובה כללית כמו מרבית ההורים? תתעמקו, תחפשו פרטים נוספים. "ממה נהנית?", "עם מי הכי כיף לך לשחק?", "למה נעלבת מהגננת?" וכדומה. עקבו אחר רצף האירועים ותכוונו את הילד בשאלות כמו למשל "מה קרה לפני שרבת עם תומר? מה הרגשת? וכדומה. שוב, בלי לתת תחושה של חקירה, אבל עם לתת תחושה של התעניינות של ממש. בשורה התחתונה, "איך היה בגן?" זו לא עוד סתם שאלה כדי לייצר דו שיח עם ילדכם, אלא נתיב מרכזי למידע חשוב, יצירת שיח פתוח וזיהוי אלמנטים שליליים בזמן.

מעוניינים במידע חשוב נוסף אודות כל הקשור אל התנהלות התנהגותית נכונה עם ילדכם? התקשרו אל אנשי הטיפול המומחים של מרכזי ME לטיפול רגשי בכוכבית 5806*. בהצלחה!

מוזמנים לצור איתנו קשר

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
Call Now Button
צרו קשר
close slider
לוגו ME

הדרך שלכם לשיפור איכות החיים הרגשיים שלכם ושל היקרים לכם מתחילה כאן ועכשיו

מוקד מידע וזימון תורים:

גלילה לראש העמוד