קושי הסתגלותי נורמטיבי או מצוקה?
חוסר רצון להגיע אל הגן, קושי בהירדמות לילה לפני, רגישות גבוהה ורגרסיה התנהגותית מתרחשים לעיתים אצל ילדים רבים למשך תקופות קצרות, בעיקר בעת המעבר לגן חדש, בשינויים משפחתיים (הולדת אח, גירושין) ועוד. עולה השאלה, כיצד ניתן לדעת מתי השינוי הגיוני ומתי הוא מעורר חשד? ובכן, קודם כל התייחסו לפרק הזמן. תופעות חולפות בנות שבוע-שבועיים הן נורמטיביות. מעבר לכך – מחייב בדיקה. בנוסף , חשוב לא להתעלם מהאינטואיציה שלכם כהורים. אתם מכירים את ילדכם הכי טוב וערים לשינויים שבו באופן המדויק ביותר. מומלץ גם לשוחח עם הגננת ולהתייחס אל התרשמותה המקצועית.
הביטויים הבולטים של ילדים שאינם מאושרים בגן
ילדים, בין אם הגיעו לגיל הוורבאלי ובין אם עדיין מסתפקים במלמולים לא ברורים, נוטים להביע את תחושותיהם בעיקר דרך מעשים. כך גם פני הדברים כשמדובר בילדים שלא נהנים בגן. בראש ובראשונה, הם לא ירצו ללכת לשם. הם יסרבו, יבכו, יצעקו וכדומה. נכון, ייתכן שמדובר ברצון להישאר קרוב אליכם, אבל לא תמיד זו הסיבה. ביטויי המצוקה שלהם יתבטאו גם בהתנהגות בזמן שהם אתכם – בשעות הערב ובסופי השבוע ויכללו חוסר רצון לאכול או אכילה מועטת תיאבון , קשיים בהירדמות, יקיצות מרובות עצבנות, אגרסיביות, רגישות גבוהה, בכי לעיתים תכופות וכן רגרסיה התנהגותית אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בחזרה למצוץ אצבע, דרישה למוצץ, הרטבה וכדומה.
כיצד ילדכם מגיב למראה אנשי הצוות?
במקרים הרבים שהתגלו בשנים האחרונות של גננות וסייעות שפגעו בילדים באופן כזה או אחר, היכו הורים רבים על חטא ונזכרו שילדיהם הגיבו באופן שלילי למראה אנשי הצוות בשעות הבוקר, אך הם לא ייחסו לכך חשיבות וזאת משום שהם חשבו שהילד שלהם מסתגל לגן חדש וידוע שבעת הסתגלות לגן חדש, טבעי שהילד מתקשה (בכי, קשיי שינה ועוד). ההתנהגויות המאפיינות את מצוקת הפרידה אמורות להעלם בדרך כלל כאשר הילד זוכה לתשומת לב חיובית מהצוות, כלומר להבנה ולתמיכה כל אימת שהוא זקוק לה. באם עברו שבועיים שלושה ואתם מבחינים שילדכם עדיין נרתע כאשר הוא פוגש את הגננת/סייעת בבוקר. אם ילדכם נראה מבוהל בעת המפגש, ומתנהג במשמעת-יתר? קרוב לוודאי שהוא מצוי במצוקה כלשהי בגן ולכן נורה אזהרה צריכה להידלק וחשוב שתפנו לייעוץ. (נדגיש שגם אם אינו רץ לזרועותיה המחבקות של הגננת בחיוך ואהבה, אין הדבר אומר בהכרח שמתרחש שם דבר מה פסול).
סימנים נוספים לילד המצוי במצוקה
ישנם מספר סימנים בולטים נוספים ומעוררי חשד:
- רגרסיה מתמשכת – ילדכם פתאום שוב רוצה מוצץ, חוזר להרטיב אחרי שנגמל. התפקוד שלו יורד בפרמטרים שונים (שפה, מוטוריקה, משחקי מחשבה והתפתחות). הוא נצמד אליכם לאחר שכבר נגמל מהעניין בעבר. כל אלו, במידה ונמשכים לאורך זמן, עלולים להוות תמרור אזהרה.
- עדויות לטיפול פיסי לקוי – אם ילדכם חוזר לעיתים קרובות עם חבלה, סימני נשיכה, עדות לתחושת רעב מופרזת וכדומה, ייתכן וההשגחה והטיפול בילדכם אינה מספיק טובה.
הכי חשוב – היו ערניים, אל תתעלמו מסימנים ושמרו תמיד על עיניים פקוחות! מעוניינים במידע חשוב נוסף אודות כל הקשור אל הסתגלות נורמטיבית, גילויי מצוקה של ילדים והתנהלות התנהגותית נכונה עם ילדכם? אתם מוזמנים ליצור קשר עם המומחים של מרכזי ME לטיפול רגשי בכוכבית 5806*. בהצלחה!
מוזמנים לצור איתנו קשר
למאמרים נוספים בתחום...