לא רוצה ללכת לבית הספר – האם ההתנהגות "נורמלית"?
אם מדובר על ניסיון של פעם ב... לא ללכת לבית הספר, ההתנהגות נורמלית לחלוטין. שכן, בדיוק כמו שרובינו קמים בימים מסוימים על צד שמאל ולא מעוניינים ללכת לעבודה באותו היום, דבר זה תקף גם לגבי הילדים שלנו. הנורה האדומה צריכה להידלק כאשר מדובר על דפוס התנהגותי קבוע. כאשר אותו סירוב מלווה בהתחמקויות רבות אשר מובילות להיעדרויות רבות מבית הספר. כלומר, כאשר מדובר על תופעת 'סרבנות בית ספר', תופעה שיכולה לגבות מחיר יקר של היעדרות מבית הספר במשך שבוע/ חודש ואפילו תקופה ארוכה יותר. ההבדל בין סרבנות בית ספר לבין דפוס סירוב נקודתי נורמטיבי הוא שהסרבנות היא תופעה מתמשכת אליה נלוות התנגדות גבוהה מאוד.
מהן אותן סיבות לסרבנות בית ספרית?
- פחד מחוויה שלילית – סירוב להגיע לבית הספר יכול לנסוע כתוצאה מחוויה שלילית שעלולה להצביע על מצב רוח ירוד ועד הפרעת דיכאון, ביטחון עצמי ירוד בעת ביצוע פעולות, ליקויי למידה (הפרעת קשב ריכוז ועוד), וחוסר היכולת להתמודד עם קשיים לימודיים ו/או קשיים חברתיים כמו למשל חרם כיתתי, התעללות של ילד אחר בילד שלכם, ריב עם החברה הטוב וסיבות נוספות אשר יכולות לגרום לילדכם לחוש במצוקה ומבודד משאר הילדים. בנוסף, יש ילדים שסובלים מפוביות מסוימות אשר מקשות על השתלבותם בכיתה, כמו למשל פוביה מדיבור בפני הכיתה, חרדת פרידה מההורים, חרדה מהליכה לשירותים המשותפים בבית הספר ועוד.
- תשומת לב – סיבה נוספת של סרבנות ללכת לבית הספר יכולה להיות הרצון בתשומת לב מצד הוריו. יש מצבים בהם הילד חש שהוא אינו רואה מספיק את ההורים וזאת משום שהם חוזרים מהעבודה מאוחר או שמבחינתו הם אינם מתייחסים אליו מספיק משום הטיפול באחים קטנים יותר או מכל סיבה שלא תהיה. הסירוב ללכת לבית הספר מאפשרת לילד לזכות בתשומת הלב המלאה והאינטנסיבית של ההורה. באם זו הסיבה, צריכה להידלק נורה אדומה אצל ההורה ומומלץ לפנות אל הדרכת הורים או טיפול פרטני בו יסופקו להורים כלים להתמודד עם המצב ולפתור אותו.
- גירויים מחוץ לבית הספר – יכול להיות מצב בו הילד גילה עולם חדש ומפתה מחוץ למסגרת הבית ספרית ולכן הוא לא רואה טעם בבזבוז זמנו בבית הספר. הוא מעוניין להשתלב באותו עולם. היעדרות מבית ספר על רקע פיתויים וגירויים מושכים יותר, לרוב מתעוררת במקביל לקשיי התנהגות ופעמים אף עלולה להוביל להתנהגות לא נורמטיבית ואף התנהגות עבריינית.
אמנם אלו לא תמיד הסיבות ויש לעשות הפרדה בין ילדים שלא מעוניינים ללכת לבית הספר מסיבות אלו לבין ילדים הנעדרים מהמסגרת הבית ספרית כתוצאה מהתעללות הורית, הזנחה, איומים או אלימות המופעלת עליהם בבית הספר. במקרים אלו, ההתמודדות צריכה להיות מערכתית כאשר המטרה תהיה התאמת הסביבה והכוונתה ולאחר מכן החזרתו של הילד למסגרת הבית ספרית.
כיצד מתמודדים עם סרבנות בית ספר?
מחקרים מצביעים על כך שילד שמרבה להיעדר מבית הספר נוטה גם להישגים לימודיים נמוכים, אך לא רק. בדרך כלל "סרבני בית ספר" מתקשים גם ברכישת מיומנויות בינאישיות ונמצאים ברמת סיכון מוגברת לשימוש בסמים, התנהגות אלימה, התנהגות מינית שאינה תואמת את הגיל, נטייה אובדנית ופציעות. ככל שהסרבנות מתבססת, כך קשה יותר להתמודד איתה והילד צובר פערים לימודיים וחברתיים ובשלב מסוים חש שאין טעם שהוא יחזור לבית הספר וזאת משום החשש שהוא לא יצליח להשתלב במסגרת זאת לאחר היעדרות ממושכת. באם ההתנגדות להגעה לבית הספר אכן עוצמתית יש לפנות לסיוע מקצועי. המומחים במרכזי ME לטיפול רגשי רואים את הילד כמכלול ונרתמים למשימה לעזור לו ולהוריו. במקרה זה המומחים יחליטו באשר להתערבות וסוג הטיפול המתאים לילד, כלומר האם התערבות תהיה על רקע התנהגותי או כתוצאה מחרדה בית ספרית.
סרבנות בעקבות חוויות רגשיות שליליות – מה עושים?
אם הילד מסרב ללכת לבית הספר משום הרצון להימנע מחוויה רגשית שלילית, קרוב לוודאי שיהיו לכך סימנים מקדימים, כמו למשל תלונה על כאב פיזי כלשהו, בקשה מצד הילד לא ללכת לבית הספר והתחמקויות שונות. בשלב זה יש לאתר את גורם הקושי ולהציע פתרונות נקודתיים לקושי עצמו, כמו למשל מפגש אישי עם המורה איתו הילד לא מסתדר, התייעצות עם יועצת בית ספר, ויתור על מטלות או שיעור מסוים ממנו הילד נרתע וכן הלאה.
באם הטיפול הנקודתי אינו עוזר חשוב להפנות את הילד לטיפול אצל מומחה לטיפול בחרדה אשר ישלב טכניקות הרגעה וטכניקות נוספות שיעזרו לילד להתמודד עם אותן המחשבות אשר יוצרות אצלו את הפחדים. במרכזי ME הילד שלכם יוכל לעבור אבחון מקיף על ידי מומחים ושיטת הטיפול המתאימה ביותר תותאם עבורו. במקביל לתהליך זה יש לשלב את הילד באופן הדרגתי בבית הספר וזאת בהתאם לרמת החרדה שלו. ברוב המקרים הטיפול יכלול גם הנחיית הורים/הדרכת הורים שעיקרה ללמד את ההורים כיצד ללוות את ילדים בהתמודדות.
כמו כן, חשוב לעדכן את הצוות החינוכי לגבי המצב ולנסות לשמר את קשריו החברתיים גם כשהוא אינו מגיע לבית הספר. יש להקפיד על השלמת חומר הלימוד וחשוב מאוד שאותן שעות בהן הילד נשאר בבית, לא יהפכו לשעות הנאה בהן הילד יראה טלוויזיה או ייהנה מכל פעילות אחרת. שעות אלו צריכות להיות מוקדשות ללימודים או כל מטלה אחרת אותה קבעו ההורים.
סרבנות בעקבות בעיות התנהגות – מה ניתן לעשות?
כאן הדגש יהיה על שיקום הסמכויות של ההורים. אם מדובר על ילד אשר מסרב ללכת לבית הספר משום בעיה התנהגותית, קרוב לוודאי שאותו ילד יסרב גם להגיע אל טיפול פרטני וזאת משום שההיעדרות שלו מבית הספר לא תעורר אצלו תחושת חובה כלשהי. לכן, העבודה הראשונית תמיד תיעשה על ידי ההורים. מרכזי ME מציעים מסגרות של הדרכת הורים. בהדרכה, ההורים ילמדו כיצד להפגין נוכחות , לגייס תמיכה סביבתית ולסרב לשתף פעולה עם הילד במקרים בהם הוא אינו מוכן ללכת לבית הספר. כלומר, ההורים ילמדו כיצד לבסס את סמכותם!
הילד לא רוצה ללכת לבית הספר? אינכם מצליחים לפתור את הבעיה בעצמכם? התקשרו אלינו - המומחים של מי מנטל אקספרטס בכוכבית 5806 ואנחנו נעזור לכם ולילדכם לפתור את הקשיים.
מוזמנים לצור איתנו קשר