מוקד מידע וזימון תורים:

5806*

כל העובדות אודות הפרעת קשב

האם הפרעת קשב היא אכן הפרעה? האם יש ראייה מדעית לקיומה ומה הטיפול המומלץ עבור אנשים הסובלים מהפרעות קשב? במאמר זה ננסה להפריך את המיתוסים שנכתבו על הפרעת קשב.
ו3017

מדי פעם נשמעים קולות שטוענים שהפרעת קשב ורכוז (ADHD) אינה הפרעה, אלא תוצר של גורמים שונים כמו אישיות, מערכת החינוך ועוד. מכאן, גם נובעת טענתם של אלו שאם אין הפרעה לא צריך להיות פתרון והטיפול בהפרעה זו אינו טמון בטיפול התרופתי. הצהרות אלו אינן נכונות ונוגדות לחלוטין את הראיות המדעיות של עולם הרפואה. כיוון שחשוב לנסות ולהאיר את הכאוס האינפורמטיבי, החלטתי להשיב לשאלות החשובות הנוגעות בהפרעת הקשב, דבר שיעזור להבין מהי הפרעת קשב וכיצד ניתן לעזור לילדים ובוגרים הסובלים מהפרעה זו.

מהי הפרעת קשב?

הפרעת קשב היא הפרעה קיימת המחייבת טיפול. היא מוגדרת כהפרעה נוירו-התפתחותית שעוברת בתורשה. האבחון שלה מתבסס בעיקר על אבחון קליני באמצעות רופאים המוסמכים לכך (עפ"י משרד הבריאות), אבחון הנשען על אמות המידה המוגדרות בספר האבחנות (DSM). הפרעת קשב רשומה כהפרעה פסיכיאטרית משום המאפיינים ההתנהגותיים והרגשיים הקשורים בה.

האם יש הוכחה לקיומה של הפרעת קשב?

כן. ADHD היא הפרעה בעלת סימנים ביולוגים ברורים. בסריקות מוח ניתן לראות שיש הבדלים בין ילדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב לבין ילדים שאינם סובלים מהפרעה זו. שכן, אותו אזור במוח אשר אחראי על המחשבה קדימה, התכנון והאיפוק (הקורטקס הפרה-פרונטלי), פחות מפותח אצל ילדים ובוגרים הסובלים מהפרעת קשב. בסריקות ה- MRI גם ניתן לראות שמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב מפעילים אזורים שונים במוח בעת ביצוע משימות וזאת בהשוואה לאנשים ללא הפרעה זו. בשורה התחתונה ניתן לומר שסריקות MRI מצביעות על שינויים בצורת התפקוד של המוח בעת ביצוע משימות וכן בשינויים בקישורים בין האזורים השונים במוח אצל אדם הסובל מהפרעת קשב. בנוסף, ראיות גנטיות מצביעות על כך שלהורה עם הפרעת קשב יש סיכון גבוה להעביר את ההפרעה לצאצא שלו, בייחוד אם ההורה והילד הם בני אותו מין.

האם הטיפול התרופתי מסוכן?

לא. הטענה שהטיפול התרופתי המיועד להפרעת קשב, מסוכן ואינו חיוני לאדם הסובל מהפרעה זו, אינו נכון. סוג הכדור והמינון מותאמים אישית על ידי פסיכיאטר (נוירולוג או רופא משפחה בעלי הכשרה מתאימה בתחום זה), לכל ילד ומבוגר הסובלים מהפרעת קשב, והמינונים לא מסכנים את בריאותו של המטופל. ההמלצה הרפואית היא לטפל בהפרעת קשב בהקדם וזאת על מנת למזער נזק עתידי ולאפשר לסובלים מהפרעה זו לתפקד באופן מיטבי ותקין.

ההמלצה האידיאלית לטיפול בהפרעת קשב היא טיפול משולב (טיפול רגשי , הדרכת הורים, טיפול לשפור תפקודים ניהוליים וטיפול תרופתי), כאשר המטרה היא לאפשר לילדים ולמבוגרים לממש את הפוטנציאל שלהם במלואו. חשוב לדעת שלעיתים הטיפול כולל גם שילוב של שיטות טיפול נוספות, כמו למשל טיפול קבוצתי לשיפור הכישורים החברתיים, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) ועוד.

 

חשוב לקחת בחשבון שהטיפול התרופתי הוא פתרון זמין שמוביל לשינוי מהיר והעלויות שלו זולות, אך יש להקפיד על מעקב צמוד ולהבין שלעיתים לוקח זמן עד שמוצאים את הטיפול האפקטיבי ביותר למטופל. טיפול המתאים רק לאלו שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ועלול לגרום נזק לאילו הנוטלים אותו ללא אבחון ובצורה לא חוקית.

הטיפול התרופתי והעדפות ההורים

נכון להיום נעשה שימוש בסוגים שונים של תרופות להפרעת קשב, כאשר המוכר ביותר הוא הריטלין על כל סוגיו. הריטלין, מחקה את הפעילות של הדופמין כחוסם בליעה ועל ידי כך הוא מעלה את רמת העוררות המוחית ומאזן את הפעילות הדופמינרגית. טיפול זה מסייע בתפקוד תקין של אותם האזורים במוח הקשורים ללמידה הפורמאלית, הקשב והשפה. חלק מהתרופות הניתנות להפרעת קשב הן:

  • ריטלין (Ritalin) וקונצרטה (Concerta):
    • ריטלין – תרופה שמשפיעה עד 4 שעות.
    • ריטלין SR – תרופה בשחרור איטי שמשפיעה עד 8 שעות מקסימום.
    • ריטלין LA – בשחרור איטי ועד 8 שעות.
    • קונצרטה – תכשיר ריטלין ארוך טווח (12 שעות). בתרופה זו השחרור של החומר הפעיל נעשה באופן איטי ומדורג.
  • אטנט (Attent) [מוכר גם בשם אדרל]:
    • אטנט –משפיעה כחמש-שש שעות. מטופלים רבים שנטלו תרופה זו טוענים שיש לה פחות תופעות לוואי מהמתילפנידט (ריטלין, קונצרטה וכו'). ורבים מעדיפים אותה משום כך.
    • אטנט ארוך טווח – פעיל במשך כעשר שעות
  • פוקלין (Focalin):
    • פוקלין ארוך טווח – משפיעה במשך כשמונה שעות. דומה מאד לריטלין, אך נחשבת לעדינה יותר מבחינת תופעות הלוואי.
    • פוקלין קצר טווח. פועלת כארבע שעות. כמעט ואינה בשמוש בארץ.
  • סטטרה/אטומיק (Strsttera/Atomic) – תרופה שאינה ממשפחת הממריצים, ושונה מכל התרופות שלעיל. יתרונה העיקרי טמון בכך שבכך שתופעות הלואי שלה נמוכות משמעותית. חסרונה העיקרי בכך שהיא יעילה פחות משאר התרופות. השפעתה באה לידי ביטוי רק לאחר שבועיים עד חודש. היא משפיעה 24 שעות ביממה, אינה מדכאת תיאבון או מפריעה לשינה. יש ליטול אותה מדי יום באופן רצוף.

 נכון לשנת 2019 רוב ההורים בוחרים לטפל תרופתית בילדם וזאת למרות תופעות הלוואי, וזאת כיוון שהם רואים את השינוי החיובי בילד יום – יום, בכל תחומי החיים. נכון שהטיפול התרופתי הקיים היום, מלווה בתופעות לוואי ואינו אידיאלי אך צריך לשקול את היתרונות אל מול החסרונות. כלומר, מה המשמעויות של אי-נטילת טיפול תרופתי ומה עלולה להיות הפגיעה. חוויה של חוסר הצלחה וקושי במיצוי הפוטנציאל עלולים ליצור דימוי עצמי נמוך ופגיעה בתפקודי חיים. יש לשקול האם עדיף לחיות בתסכול אל מול תופעות הלוואי של התרופה.

חובת טיפול לאחר אבחון

עפ"י הנחיות משרד הבריאות בישראל, אבחון הפרעת קשב מתבצעת אך ורק על ידי רופא: פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים שעבר הכשרה בתחום זה. האבחון והערכה יכללו את ההיסטוריה הרפואית והמנטאלית של הילד, איסוף אינפורמציה מההורים והמורים לגבי תפקוד הילד, והתייחסות לאבחנה מבדלת בבדיקה הפסיכיאטרית. במקרים בהם עולה הצורך הילד יופנה להמשך אבחון: אבחון פסיכו דידקטי לאבחון לקויות למידה, בדיקה נוירולוגית למקרים בהם יופיעו טיקים וטורט ולעיתים השלמה באמצעות מבדק ממוחשב, כמו למשל מבדק מוקסו. הקושי העיקרי אשר מאפיין את הפרעת הקשב הינו שימור רמת עוררות קבועה לאורך זמן וההפרעה לרוב באה לידי ביטוי במערכת הניהולית של הקשב, מערכת הקשב המתמשך, הקשב הסלקטיבי ומערכת הקשב החזותית. ניתן לאבחן הפרעה זו כבר בגילאי ביה"ס היסודי, ולעתים מוקדם יותר) ולהתאים את הטיפול שיעזור לילד שלכם במסגרת הלימודית והחברתית.

לסיכום, הפרעת קשב היא אכן הפרעה ולא נתון מומצא! ניתן להקל על ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעה זאת באמצעות טיפול משולב הכולל נטילת תרופות, טיפול התנהגותי קוגניטיבי והדרכת הורים. אם גם אתם הורים לילדים הסובלים מהפרעה זו, צריך להבין שמדובר על הפרעה שיכולה לגרום לנזק משמעותי בחייו של הילד והמבוגר, אם ההפרעה אינה מטופלת בצורה הנכונה, ושהטיפול הנכון באמצעות טיפול תרופתי, הדרכת הורים וטיפול רגשי יכול ליצור שינוי גדול לטובה בתקשורת החברתית, ההישגים בלימודים, הדימוי העצמי של הילד ועוד. טיפול זה יסלול עבורם את הדרך לעתיד בו הילדים שלכם מעוניינים. בהצלחה!

מוזמנים לצור איתנו קשר

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
Call Now Button
צרו קשר
close slider
לוגו ME

הדרך שלכם לשיפור איכות החיים הרגשיים שלכם ושל היקרים לכם מתחילה כאן ועכשיו

מוקד מידע וזימון תורים:

גלילה לראש העמוד

התמודדות עם משבר הקורונה

בזמנים אלו המוקד הטלפוני שלנו 5806* מאפשר למומחי המרכז להיות אתכם בקשר רציף ולייעץ יומית בכול נושא.
פנו אלינו ונעשה את מירב המאמצים לדאוג לכם לטיפול המקצועי ביותר גם כעת.