עד כמה השפיעה COVID-19 על ילדים ובני נוער עם ADHD?‏

מוגבלויות ותקופת הקורונה – הורים בישראל מדווחים

מחקרים שבוצעו במדינות שונות בעולם וישראל מעידים על השפעה שלילית וחמורה יותר בעיקר של תקופת הקורונה על ילדים עם ADHD כלשהי וזאת בהשוואה לילדים ADHD. החמרה זו כוללת היבטים בריאותיים ורגשיים, מצבים חברתיים, קשרים עם המשפחה ותפקוד כללי. מחקר שנעשה בישראל על ידי מכון ברוקדייל לאחר פרוץ הקורונה וזאת במטרה לבחון את השפעת משבר הקורונה על ילדים ועל הורים לילדים עם ADHD מסוימת פרסם באפריל של שנת 2021 את המסקנות הבאות:

עיקר ההחמרה חל ברובד הרגשי של הילד. בנוסף, הורים רבים דיווחו כי המצב החברתי של הילד הדרדר בתקופת המגפה וחלה הדרדרות בעיקר אצל ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז אשר לומדים בכיתות רגילות ובכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים וזאת בהשוואה לילדים הלומדים במסגרות של החינוך המיוחד.

במסגרת הלמידה מרחוק, רק 58% מילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז השתתפו בכל השיעורים וזאת לעומת ילדים ללא אבחנה. נתון זה בלט בעיקר אצל ילדים בגילאי 6 עד 12. הקושי העיקרי בו נתקלו הילדים היה לעקוב אחר השיעור מרחוק ועצם זה שהם הזדקקו להסבר ותיווך על מנת להבין את השיעור. יעילות הלמידה אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות נוספות הייתה נמוכה יותר וזאת בהשוואה לילדים ללא ADHD.

חשוב לדעת שהמסקנות שפורסמו בחודש אפריל של שנת 2021. התבססו על דיווחי הורים ולא על הערכה של אנשי מקצוע, גילאי הילדים באותו מחקר היו 0 – 18 והוא כלל 6084 הורים שענו על השאלונים, כאשר 652 היו הורים לילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז כלשהי ו – 5432 הורים לילדים ללא אבחנה. רוב הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוזשהשתתפו במחקר למדו במסגרת רגילה.

הפרעת קשב וריכוז וקורונה – מסקנות מחקר ילדי ADHD

מחקר שנערך בשנת 2020 בקנדה על ידי אנשי המרכז לרפואת ילדים של אוניברסיטת אוקספורד פורסם במאי 2021 . שאלוני המחקר מולאו על ידי הוריהם ( ומטפלים) של ילדים ובני נוער עם ADHD בגילאי 5-18 כאשר ממוצע הגילאים היה 10. המחקר בוצע על 587 ילדים, מתוכם, 166 בנות. המטרה של המחקר הייתה לבצע הערכה של דיכאון, חרדה, ADHD, והתנהגות יומיומית. הנתונים שהתקבלו נותחו בהתאם לפרמטרים מרכזיים של מגדר וקבוצת גיל. מתוך 587 שאלונים שהושלמו המסקנות היו:

שינה מופחתת - בתקופת הקורונה ילדים רבים הרשו לעצמם ללכת לישון מאוחר יותר מהשעה לה הם הורגלו וקמו בשעה מאוחרת יותר מהרגיל. חלו שינויים לרעה בשינה בקרב 77.5% מילדים עם ADHD. כמות פחותה של שעות שינה מהמומלץ מקושרת לדיווחים רבים יותר של דיכאון, חרדה, היפראקטיביות, אימפולסיביות ותסמיני ODD (הפרעת התנגדות מתריסה).
צריכה מוגברת של אוכל לא בריא - בעת הקורונה חלו שינויים לרעה גם בכל הקשור אל האכילה בקרב 9% ילדים. גם כאן, צריכת כמות גדולה יותר של מזונות מעובדים מקושרת לתסמינים שונים, כמו למשל תסמיני דיכאון , חרדה, בעיות ריכוז ו – ODD. מסקנות המחקר היו שילדים ובני נוער אכלו כ-18% יותר מזונות מעובדים מהרגיל.
פעילות גופנית מופחתת – בתקופה זו חל גם שינוי לרעה בכל הקשור אל פעילות גופנית. שינוי של 7%. חשוב לדעת שפחות מ – 1 שעה של פעילות גופנית ליום מקושרת לדיווחים על דיכאון.
שימוש במסכים – COVID-19 השפיעה לרעה גם על כל הקשור לשימוש במסכים בקרב ילדים ובני נוער – 92.9% . חשוב לדעת שמעל ל - 3.5 שעות יומיות מול המסכים מקושרת לרמה גבוהה של דיכאון, חרדה, חוסר ריכוז ותסמינים של הפרעת התנגדות מתריסה.

שעות השינה המעטות, עלייה בצפייה בטלוויזיה ושימוש במסכים נוספים, אכילת יתר של אוכל מתועש וריחוק חברתי הנובע מלמידה מרחוק הובילה לעלייה בדיווחים על חרדה ודיכאונות בקרב ילדים ובני נוער עם ADHD. שאלון בריאות המטופל מטעם משרד הבריאות ושאלון לאבחון חרדה כללית הובילו למסקנה שיותר מעשרה אחוזים מהילדים עמדו בקריטריונים של חרדה בדרגה בינונית עד חמורה ודיכאון. (17% תסמינים חריפים לדיכאון ו – 14% תסמיני חרדה). בנוסף, נמצאו יחסי גומלין בין הפחתת הפעילות הגופנית להחמרה בתסמינים של הדיכאון.

הורים לילדים עם ADHD בתקופת הקורונה

הורים רבים מציפים קשיים רבים בכל הקשור אל טיפול בילדים עם ADHD בתקופת הקורונה. הסיבות לקשיים אלו רבות, ביניהן סגירת מוסדות הלימוד וניתוק הילדים מהמסגרת החינוכית לה הם הורגלו. ההורים טוענים שתקופת המגיפה הובילה לבעיות התנהגות ורגרסיה אצל ילדיהם והם מוצאים את עצמם מתמודדים עם ניכור חברתי, לחצים ופחדים רבים של הילדים בנוגע לקורונה והם חשים חרדה בנוגע לעתיד ילדיהם וזאת משום המצב הנפשי שלהם (החמרה בדיכאון וחרדות), ומשום הרגרסיה בלימודים והפער שנוצר בין ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לבין ילדים שאינם סובלים ממצב זה.

חשוב לדעת – ADHD בתקופת הקורונה

חשוב לדעת שילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ADHD , ב50% מהמיקרים יסבלו גם מ אבחנות הכוללות חרדה ודיכאון. מחציתם סובלים מהפרעת למידה ו – 50-70% סובלים מקשיים ביחסי עמיתים, דבר אשר מוביל אותם לעיתים קרובות לאיכות חיים נמוכה יותר בהשוואה לילדים בגילם ללא ADHD.

הצהרת הארגון הבריאות העולמי (WHO), שקוביד היא מגפה (מרץ של שנת 2020), הובילה לסגרים במחוזות שונים בקנדה ועידוד לריחוק חברתי פיזי. המסקנות של מחקרים קודמים העלו כי הליכי בידוד כאלו השפיעו במיוחד על ילדים ובני נוער, דבר שהוביל לעלייה בשכיחות החרדה והדיכאון ועלייה אפשרית בהתאבדות בעקבות מתח ובדידות. השאלונים אשר חולקו להורים ולמטפלים של הילדים הובילו למסקנות הבאות:

שאלוני ה – PHQ-9 – שאלונים אלו העלו ש- 17.4% מהילדים עם סימפטומים של דיכאון בינוני עד חמור במהלך המגפה. הבנים נטו לדיכאון חמור יותר מהבנות (6.9% לעומת 2.5%).
שאלוני ה – GAD-7 – שאלונים אלו הובילו למסקנות ש – 14/1% מהילדים הפגינו תסמינים של חרדה חמורה. ושהעלייה בהתנהגות חרדתית נצפתה יותר בילדות צעירות בנות 5-8 (24/7%), לעומת בנים. בסך הכל, רוב ממלא השאלונים דיווחו על עלייה בתסמיני הדיכאון והחרדה של ילדיהם במהלך המגפה.

COVID-19 – ההשפעה במדינות שונות בעולם

סין - סקר הורים שנערך לאחרונה בסין וכלל 241 הורים הוביל ל מסקנה כי ההתנהגות הממוצעת של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז , כולל היכולת שלהם להתמקד, ניהול כעסים ושמירה על שגרה, היו גרועים ביותר במהלך המגפה.
יפן - מחקר יפני שכלל 15 ילדים עם ADHD הראה עלייה בהיפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר קשב במהלך חודשים אפריל מאי 2020 וזאת ביחס לחודשים טרם החלה המגפה, חודשים פברואר מרץ 2020.
צרפת - מחקר שנעשה בצרפת וכלל 533 משתתפים מצא ש – 35% מילדי ה ADHD חוו החמרה ברווחה ואיכות חייהם במהלך 20-30 ימי הסגר במדינה. 34% לא חוו שינוי במצבם ו – 31% הושפעו לטובה.

לסיכום,

לסיכום, לשנתיים הראשונות של מגפת הקורונה הייתה השפעה ניכרת על ילדים ובני נוער עם ADHD . השפעה זו לעיתים באה לידי ביטוי בהחרפה של תסמיני ה – ADHD, אורח חיים פחות בריא, בעיות התנהגותיות, נטייה לדיכאון וחרדה ברמה בינונית עד חמורה, פער בחומר הנלמד וריחוק חברתי שהוביל אותם לעיתים לקשיי תקשורת.