מוקד מידע וזימון תורים:

5806*

זיהוי סימני אובדנות מתבגרים

דיכאון ואובדנות בקרב בני נוער יכולים לתקוף כל מתבגר, ללא קשר לרמה הסוציו אקונומית של משפחתו, האינטליגנציה שלו, רמת הבגרות או עד כמה הוא מוצלח בלימודים או בקרב משפחתו וחבריו. המטרה של כתיבת מאמר זה היא לאפשר לכם לזהות סימני אובדנות במתבגרים וזאת על מנת לספק להם באופן מיידי את אותה העזרה הנדרשת להם ובכך למנוע אסון.
זיהוי-סימני-אובדנות-מתבגרים

אובדנות אצל בני נוער – נתונים שחשוב לדעת

אובדנות היא מאפיין של דיכאון והתאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב הנוער בישראל. נכון להיום כשלושים אחוזים מבני הנוער בעולם דיווחו על דכדוך או דיכאון, יותר מעשרה אחוזים מאותם בני נוער חשבו להתאבד, כעשרה אחוזים תכננו כיצד ההתאבדות תתבצע ויותר מחמישה אחוזים מהנוער המתבגר ניסה להתאבד. אם כן, מה ניתן לעשות על מנת למנוע אובדנות מתבגרים? ראשית כל להבין מעט את גיל ההתבגרות ולדעת כיצד לזהות סימני מצוקה שעלולים להצביע על מחשבות אובדנות בקרב המתבגר.

קצת אודות גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות מתחיל כבר מגיל עשר וידוע כתקופה לא פשוטה עבור המתבגר וזאת משום השינויים הגופניים אותם הוא עובר, תהליך חיפוש הזהות העצמית שלו, הטלטלות הרגשיות, ההתמודדות עם שאלות הקשורות אל דימוי עצמי, ניסיון ההשתייכות החברתי והרשימה עוד ארוכה. השאלה החשובה אותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא מתי אתם כהורים, חברים ואנשי חינוך תוכלו לדעת שהמצוקה של המתבגר או המתבגרים אותם אתם מכירים היא מצוקה חריפה שיכולה להפוך לסיכון אובדני.

התשובה מורכבת והיא קשורה בעיקר לרמת העוצמה הסובייקטיבית ממנה סובל המתבגר.  .בגיל ההתבגרות ראיית העולם דרך עיניו של המתבגר היא דיכוטומית. . בני הנוער רואים את העולם בשחור – לבן וקיימת נטייה אימפולסיבית. מתבגרים שחושבים מחשבות אובדנות ולא מאמינים שיש פתרון למצב שלהם, סבורים שפעולה אובדנית היא המוצא היחיד בשבילם.

דיכאון בקרב בני נוער

חשוב לדעת שההפרעה הנפשית המקושרת ביותר לאובדנות בקרב מתבגרים היא דיכאון. כלומר, אם אנחנו שמים לב שקיימת ירידה אקוטית בתפקוד ושהמתבגר מדוכא לפחות שבועיים. כלומר שהמתבגר חווה חוסר הנאה מדברים. דוגמה לכך יכולה להיות מתבגר שנהנה לנגן על גיטרה או ללכת לחוג מסוים או מתבגר שהיה פעיל חברתית וכעת, מסוגר בחדרו או יושב מדוכדך בסלון ואינו משתתף בפעילויות האהובות עליו. סימן ראשון הוא שהמתבגר מפסיק ליהנות מהפעילות האהובה עליו וזונח אותו.

סימני אזהרה – לימדו לזהות והצילו את המתבגר

  1. מצב רוח ירוד – המתבגר אינו נהנה מהדברים מהם הוא נהנה לעשות בעבר וזונח אותם. מצב רוחו ירוד.
  2. בכי – פעמים רבות המתבגר סובל מהתפרצויות בכי
  3. קשיי שינה – הילד שלכם לא מצליח לישון, ישן כל הזמן, מתעורר פעמים רבות בלילה, קם לפנות בוקר.
  4. פגיעה בתאבון – מצב בו המתבגר אינו מעוניין לאכול וחווה ירידה משמעותית במשקל משום חוסר תיאבון או אוכל כמויות גדולות יותר ובתדירות גבוהה, ללא קשר לרעב.
  5. ראייה פסימית של החיים – המתבגר רואה הכל בצבע שחור ולמרות הניסיונות לעודד אותו ולשוחח איתו על המצב הוא פסימי ואומר שהדברים לא יכולים להשתנות כי ככה החיים. הוא מקרין תחושת ייאוש וחוסר תקווה. הילד אינו מאמין שהדברים יכולים להשתנות לטובה.
  6. התפרצויות זעם– אחד הסימפטומים המאפיינים את הדכאון בגיל ההתבגרות הוא התפרצויות זעם על כמעט כל דבר וחוסר סבלנות.
  7. הסתגרות – הילד לא יוצא מהחדר ואם הוא יוצא הוא מכונס בתוך עצמו ואינו מדבר איתכם או עם מישהו מחבריו. נורה אדומה באם הילד שלכם שתמיד היה חברותי, מתבודד ומסתגר.

טריגרים שמגבירים את הסיכון

מלבד אותם סימני אזהרה שמצביעים על כך שהילד שלכם חווה דיכאון וחשוב לברר מה קורה איתו ולשלוח אותו לטיפול מקצועי וזאת על מנת לעזור לו, חשוב לשים לב לאירועים מסוימים בחייו של הילד אשר יכולים להוות טריגרים (זרזים) לדיכאון ובמצבים מסוימים גם לאובדנות. מצבים כמו למשל:

  • יציאה מהארון – התמודדות לא פשוטה עם יציאה מהארון וקבלה או אי קבלה של החברה הקרובה.
  • פרידה מזוגיות – התמודדות עם פרידה מחברה או חבר אהובים.
  • התמודדות עם גירושין של ההורים – התמודדות עם פרידה במסגרת הקרובה, כמו למשל פרידה של ההורים.
  • אובדן דמות משמעותית – פטירת סב , חבר, הורה או כל דמות משמעותית אחרת בחייו של המתבגר.
  • פגיעה מינית – טריגר נוסף הוא מצב של פגיעה מינית אותה הילד חווה. בקטגוריה זאת נכללת גם תמונת עירום שהופצה ברשת, פגיעה מינית על ידי אדם מוכר, פגיעה מינית בעת ניסיון גיבוש זהות מינית
  • שיימינג ובריונות – נושא זה עלה לכותרות בשנים האחרונות וזאת בעקבות מקרים טראגיים של מתבגרים שהתאבדו משום שיימינג ברשתות החברתיות, חרם ונידוי כיתתי, בריונות, קרי, התעללות של ילדים בבית הספר ועוד.

כל אלו יכולים להוביל את הילד למשבר חריף  בעקבות בושה, דימוי עצמי בעייתי, תחושה שלא מקבלים אותו, תחושה של אשמה ושל אובדן הערך העצמי שלו. המתבגר חווה משבר שלא תמיד הוא יודע כיצד להתמודד איתו ובגלל גילו הצעיר לא תמיד יש לו את הכלים והיכולות להתמודד עם המצב. פעמים מתוך ייאוש הדבר יכול להוביל לאובדנות.

באם אתם מזהים סימני אזהרה חשוב שלא תתעלמו ולא תגידו לילד שאל דאגה, הכל יעבור. יש לעזור לילד ולהפנות אותו לטיפול מתאים.

התמודדות עם אובדנות מתבגרים

לעיתים קשה לנו להתמודד עם העובדה שהילד שלנו דיכאוני ויכול להיות שאף מסוכן לעצמו. חשוב להבין שמתבגרים מתמודדים עם כניסה אל עולם המבוגרים, התמודדות אשר לא תמיד פשוטה להם. התמודדות זו מלווה באחריות, ציפיות חברתיות ולימודיות, פחד מכשלון, פחד מדחייה, פחד משינויים ותחושה שלא תמיד הם מבינים ויכולים להתמודד עם המצופה מהם בעולם המבוגרים.  חשוב להתייחס ברצינות לעניין ולפעול באופן ממוקד. חשוב לא להתעלם.

אובדנות מתבגרים – כיצד פועלים?

התנהגות אובדנית היא פעמים רבות אימפולסיבית ולכן חשוב לפעול במהירות ובאופן החלטי. הצעדים:

  • שיחה – הדבר הראשון תמיד יהיה לפנות אל אותה נערה או נער ולדבר איתם. גם אם נראה שהם אינם מעוניינים לדבר, בסופו של דבר הם ממתינים שמישהו ידבר איתם ויעזור להם. גם אם בתחילה, הנער או הנערה מפגינים התנהגות מתריסה ואומרים שהם אינם מעוניינים בשיחה מולכם, חשוב שלא תוותרו ותאמרו להם שאתם מעוניינים לשוחח איתם גם אם הם כועסים.
  • הקשבה – חשוב לדעת שנוער אובדני הוא לעיתים קרובות אמביוולנטי. כלומר למרות הרצון להתאבד. לסיים את החיים הם מעוניינים שמישהו יעזור להם להיחלץ מהמצב הקשה בו הם מצויים.
  • הצעת חלופות – הצעת כל מיני חלופות למצב הקשה בו הם מצויים. תבררו איתם מהם דרכי ההתמודדות שהצליחו להם בעבר. על דרכים להסחת הדעת מהמצוקה, כאלו שעבדו להם בעבר. בררו איתם מהן הפעולות או מהם האנשים שגורמים להם להרגיש יותר טוב.
  • שיתוף – שתפו את המתבגרים בסיטואציות אותן אתן חוויתם בילדותכם ומהם הפתרונות שעבדו בשבילכם. חשוב שהילד ידע שלא רק הוא במצוקה, אלא שגם אתם הייתם ונחלצתם מהמקום הלא פשוט הזה. דרכם, הילד יראו שאפשר להתגבר על הקושי ולהמשיך בחיים.
  • אובדנות – חשוב לשאול ישירות את הילד על אובדנות. שאלה ישירה אינה מסוכנת ולא תכניס לילד "שטויות" לראש. שאלה ישירה תאפשר שיחה אמיתית על הנושא והקלה. אתם יכולים לשתף את המתבגר באשר לסיבה שגרמה לכם לשאול אותו את השאלה הזו.

ישנם מצבים רבים בהם הילדים אינם חשים בנוח עם ההורה או שההורה חש שהוא אינו יכול לספק את העזרה לו זקוק הילד. כאן, חשוב להציע למתבגר עזרה מקצועית, כמו למשל הפנייה למטפלים המקצועיים והמסורים של מרכז ME לטיפול רגשי.

מה עושים אם יש חשש לאובדנות?

  • השגחה – תשגיחו על המתבגר
  • הרחקה – הרחיקו ממנו כל אמצעי אשר יכול לשמש אותו לסיום חייו.
  • קשר רציף – יש להקפיד לשמור על קשר רציף עם המתבגר תוך שאתם מצויים כל הזמן בתקשורת מולו. לא לאפשר למתבגר להעלם לכם ולהינעל בחדר או בשירותים לדוגמה.
  • במצבים מסוכנים – יש לבדוק את החפצים האישיים שלהם (תכתובות, נייד, מחשב ועוד), בכדי לשמור עליהם. המטרה היא שמירה על החיים של הנער או הנערה האובדניים. במקרה של סיכון מיידי, יש לפנות מיידית עם הנער או הנערה למיון הקרוב אל מקום מגוריכם.
  • חשוב לפנות מיידית ולקבל סיוע מקצועי. מרכז ME לטיפול רגשי ערוך לטפל במתבגרים ומציע לכם את אנשי המקצוע הטובים ביותר בתחום. חשוב שתהיו מודעים לכך שמחשבות אובדניות נוטות לבוא וללכת, כך שגם אם מצבו של הנער או מצבה של הנערה השתפר לאין ערוך, אל תוותרו על הפגישה עם הגורם המקצועי.

טיפול יסייע לילדים לפתח מיומנויות התנהגות אל מול מחשבות אובדניות גם בעתיד. אם קורה והמתבגר אינו מעונין ללכת לאותה פגישה, ההמלצה היא שאתם תלכו ותקבלו כלים לעזור להם בעתות משבר.

לסיכום, הכירו את הסימנים לדיכאון אצל מתבגרים, דעו כיצד לגשת לנושא ולא להתעלם מהמצב, לקיים שיחה ישירה עם המתבגר ולשאול אותו ישירות על האובדנות. רק ככה תוכלו לזהות בזמן מצב של סיכון אובדני ולטפל בו.

 מרכז ME לטיפול רגשי מאגד מומחים בתחום ומעניק תמיכה עזרה וסיוע ע"י פסיכיאטרים מומחים ומטפלים רגשיים .  למידע נוסף ניתן ליצור איתנו קשר ב – *5806

מוזמנים לצור איתנו קשר

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
Call Now Button
צרו קשר
close slider
me-מרכזים לטיפול רגשי

הדרך שלכם לשיפור איכות החיים הרגשיים שלכם ושל היקרים לכם מתחילה כאן ועכשיו

מוקד מידע וזימון תורים:

גלילה לראש העמוד