מוקד מידע וזימון תורים:

5806*

חמשת הדברים להם זקוק כל מתבגר – המדריך להורה

הילד התחיל להתבגר ואילו אתם חוששים שמא אינכם מודעים לצרכיו? מאמר זה יעזור לכם להיכנס "לראשו" של המתבגר ויספק לכם את חמשת הדברים החשובים ביחסי הורה – ילד מתבגר. הבה נתחיל..
חמשת הדברים להם זקוק כל מתבגר

האם אנחנו מכירים את הילד הזה? גיל ההתבגרות!

חשוב לא להיבהל באם המתבגר שלכם טורק את הדלת, צובע את השיער בצבעים מתריסים ומדביק מדבקות עם סיסמאות שונות ומשונות על דלת חדרו. זהו גיל ההתבגרות וקרוב לוודאי שילדכם לא יאמר לכם מה הוא צריך אלא יתריס לגבי העניין. רוב הפעולות והתגובות של המתבגר הן זעקה לגיבוש הזהות שלו והצורך באוטונומיה. כלומר, הילד שלכם הפך לנער וכעת הוא רוצה להיות אדון לעצמו, לעמוד ברשות עצמו ולהיות אחראי למעשים ולבחירות שלו. אז כיצד יש להתנהג איתו?

המתבגר והאוטונומיה – דרישה ריאלית?

המתבגר אמנם עדיין אינו עצמאי ואחראי לעצמו באופן מלא, אך הוא מתחיל בתהליך שבסיומו הוא יזכה לאותה עצמאות מלאה. הסימן הראשון שהילד שלכם הופך למתבגר יבוא לידי ביטוי בכך שהוא יעמוד על שלו. המתבגר מתחיל לקבל החלטות באופן עצמאי ויש לו דעות משלו (אשר פעמים רבות מנוגדות לדעה שלכם ההורים). תהליך זה הקשור אל גיבוש המרחב הפרטי שלו, יאפשר לו לבחון את יכולתו לפעול באופן עצמאי ולהשפיע על הסביבה שלו. התפקיד שלכם כהורים הוא לתת לילדכם את התחושה שלדעותיו ומעשיו יש מקום במסגרת המשפחתית. כלומר, שיש אישור לאוטונומיה שלו. כמובן שבו זמנית תמיד חובה להקפיד ולנהל עם ילדכם משא ומתן קשוב וזאת על מנת שהנער עדיין יפעל בהתאם לערכים וכללים הנהוגים במשפחתכם. לדוגמה, לגיטימי שהדעה הפוליטית של ילדכם שונה משלכם, אך התנערות מחובות ביתיות, אינה לגיטימית, שכן היא מעידה על היעדר גבולות.

הדרישה לעצמאות לצד השגחה הורית – כיצד לפעול?

אחד הדברים אותם חשוב להבהיר ועליהם אין לוותר הוא שהמתבגר זקוק להשגחה הורית! כאן חשוב להבהיר שהיכולת הרגשית-קוגניטיבית של המתבגר אינה מפותחת דיה בכדי לנהל אורח חיים עצמאי לחלוטין והוא מצוי בגיל בו הוא פגיע כתוצאה מהערכה שגויה של סיכונים והתנהגויות מסכנות. כל אלו מובילים לכך שלצד הדרישה לעצמאות, אתם כהורים חייבים להישאר מעורבים בחייו, מבלי לפגוע בתחושת האוטונומיה האישית שלו. הדרך לעשות זאת ולבסס את אותו איזון אידיאלי היא לסמוך על שיקול דעתו של המתבגר בתחומים מסוימים, אך להפגין מעורבות והשגחה לגבי נושאים רגישים יותר. (חשוב להפעיל שיקול דעת לגבי הידוק או שחרור ההשגחה ההורית וזאת בהתאם למידה בה ילדכם מוכיח כי הוא ראוי לאמון). מחקרים מצביעים על כך שנוער שהוריו יודעים היכן הוא נמצא ועם מי, מצוי ברמת סיכון מופחתת להתנהגות מסוכנת וזאת בהשוואה אל בני נוער שהוריהם פחות מעורבים בחייהם והשגחתם פחות הדוקה.

תקשורת רגשית הורים – מתבגרים

אמנם ילדכם המתבגר מעוניין בפרטיות ובאוטונומיה, אך במקביל הוא עדיין מעוניין במעורבות הורית. אז מה עושים לגבי מתבגר שאינו מוכן לענות לשאלה שלכם לגבי זאת ששברה את ליבו או עם מי הוא יוצא וכמה זמן? התשובה היא הקשבה ומעורבות ולא חדירה גסה לפרטיות של הנער ושאלות תובעניות. בוודאי תתפלאו לקרוא שרוב המתבגרים מעוניינים בתקשורת כנה ופתוחה עם הוריהם, גם אם הם בוחרים שלא לשתף אותם בדברים מסוימים. הידיעה של המתבגר שאתם זמינים ונגישים לו מההיבט הרגשי, מהווה מקור תמיכה וחוזק עבורו, שכן כך הוא יודע שתהיו לצידו במקרה הצורך. לכן, ההמלצה היא לשמור על ערוץ רגשי פתוח, אשר יאפשר למתבגר לגשת אליכם במקרה הצורך. דבר זה ניתן לעשות באמצעות הקשבה למתבגר וזאת במקום ביקורת על מעשיו. ככל שילדכם יהיה בטוח שאתם אכן מקשיבים לו משום שהדברים מעניינים אתכם ולא מתוך מקום של שליטה ושיפור, כך הוא יראה בכם כתובת  לשיתוף רגשי.

ההורים כדוגמא אישית – "מראה למתבגר"

חשוב להבין שהמתבגר מבין דבר או שניים ויודע לזהות את הפער בין המלל למעשה שלנו. שכן, המתבגר כבר  אינו אותו ילד תמים וצייתן שהיה בילדותו שהאמין לכל מילה שיצאה לכם מהפה. חשוב להפנים שהילד גדל וכעת הוא מתבונן בכם מהצד. הוא בוחן את ההיבט ההתנהגותי של הוריו ולאו דווקא ההיבט החינוכי שלכם. לכן, חשוב להכיר בין מסרים גלויים למסרים סמויים ולדבוק באותה התנהגות אותה אתם מנסים להקנות למתבגר. כלומר, אין טעם לומר למתבגר שזה לא לעניין לקלל, אם הוא שומע אתכם מקללים וכן הלאה. תמיד יש להבין שאתם מהווים דוגמה אישית עבורו.

הכרה בטעויות

כאמור, בניגוד לשלב הילדות, המתבגרים בעלי חושים חדים, יכולות קוגנטיביות – רגשיות מפותחות והם מצליחים לזהות באופן מדויק יותר ניואנסים פסיכולוגיים. בנוסף, בניגוד לילדות בה ילדים מאדירים את הוריהם, מתבגרים רואים את הוריהן בראיה מפוכחת ומציאותית יותר. מסיבה זו חשוב שאנו כהורים, נכיר בטעויות אותן עשינו ואותן אנו עושים בפני המתבגר וזאת כאשר הוא מעמת אותנו עם טעויות אלו. ההכרה בטעויות לא תיעשה על מנת לפצות את המתבגר או להודות באשמה, אלא ממקום שבו אנו מבינים שהמתבגר זיהה דבר נכון ולכן הוא ראוי להתייחסות רצינית לדבר. אם המתבגר מאשים אותנו בהרמת הקול, אנחנו יכולים לומר לו שהוא צודק, אך הרמת הקול שלנו אינה מצדיקה טריקה של הדלת על ידי המתבגר ועוד.

הבנה ויישום של חמשת הנקודות החשובות הללו יאפשרו לכם ההורים ערוץ תקשורת טוב יותר עם המתבגר. באם אתם חשים שאתם זקוקים לעזרה מקצועית נוספת בדמות השתתפות בהדרכת הורים למתבגרים, טיפול פרטני למתבגר או טיפול משפחתי שיעזור לכם לכונן יחסים טובים יותר עם המתבגר, אתם מוזמנים לפנות אל המומחים של ME – מי מנטל אקספרטס בטלפון כוכבית 5806.

מוזמנים לצור איתנו קשר

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
Call Now Button
צרו קשר
close slider
לוגו ME

הדרך שלכם לשיפור איכות החיים הרגשיים שלכם ושל היקרים לכם מתחילה כאן ועכשיו

מוקד מידע וזימון תורים:

גלילה לראש העמוד