הפרעות קשב וריכוז – גילוי מאוחר
חשוב להבין שאמנם מדובר על הפרעה מולדת, אך יכול להיות שלא תבחינו בה עד אשר הילד שלכם יתקל בקושי תפקודי ממשי. במקרים רבים ילדים עם יכולות גבוהות, מצליחים להסתדר ("ולהסתתר") נפלא בשנים הראשונות של בית הספר היסודי וזאת עד אשר רמת הקושי הלימודי עולה באופן משמעותי. כיוון שרוב ההורים מגיעים לאבחון הפרעות קשב רק לאחר שהם מבחינים שהילד מתקשה בלימודיו והישגיו הלימודיים צונחים לאורך זמן, קרוב לוודאי שילדים עם יכולות גבוהות יגיעו לאבחון רק בשלב מאוחר. למרות זאת, כאשר הילד או המתבגר יגיע לאבחון והבוחן יברר איתו האם הוא סובל מתסמינים המשויכים אל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, קרוב לוודאי שהוא יאמר לבוחן שהוא תמיד סבל מרוב התסמינים הנלווים להפרעת הקשב.
תסמיני הפרעת קשב וריכוז בגילאי הגן ובית הספר
ילד הסובל מהפרעת קשב בגילאי הגן יאבד את הריכוז שלו במהירות ויעבור ממשחק למשחק בגן. הוא יתקשה לשבת במפגש עם הגננת ושאר הילדים וזאת משום הצורך שלו בתנועתיות כל הזמן. לעיתים, ההתארגנות שלו תהיה מפוזרת. התנהגותו אימפולסיבית, הוא יהיה בעל נטייה להתפרצות, קושי בוויסות הרגשי ויתקשה בכל הקשור אל שינויים בשגרה הקבועה שלו.
ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בגילאי בית הספר יהיו אותם ילדים שבדרך כלל כופים עליהם ללמוד ואלו איתם צריך לשבת לאורך זמן ולעזור להם על מנת שילמדו. ילדים אלו תמיד ידחו שיעורי בית, יתקשו בהפנמה של חומר לימודי, הם יחושו שהם צריכים להיות כל הזמן בתנועה. יתקשו בהשתלבות במסגרת הקיימת (דבר שיבוא לידי ביטוי בקושי בכל הקשור אל ציות לכללים, הילקוט שלהם תמיד יהיה מבולגן, ההתארגנות שלהם מפוזרת, הם לרוב ישכחו דברים בבית), יתקשו בכל הקשור אל השתלבות חברתית וזאת משום התפרצויות זעם ופעמים גם גילויי אלימות.
אך יש גם מצבים חריגים. חשוב להבין שכל אלו אינם תקפים לגבי כל ילדי בית הספר אשר סובלים מהפרעות קשב וריכוז, שכן במקרים רבים (בעיקר אצל בנות) ילדים הסובלים מהפרעות קשב יכולים לגלות תסמינים שונים לחלוטין מאלו אותם רשמנו בפניכם ורבים מתארים אותם כילדים שקטים, אסטרונאוטים, ילדים שמתנתקים מסיטואציות שונות וכאלו אשר מתקשים בהפנמת חומר לימודי. בנוסף, הם נוטים לבידוד חברתי, רגישים ופגיעים מאוד. לעיתים האבחנה של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים אלו מתפספסת וזאת משום שתסמינים אלו אינם מוכרים כתסמינים "הקלאסיים" הנלווים לאנשים הלוקים בהפרעה.
תסמיני הפרעת קשב וריכוז בגילאי ההתבגרות ובבגרות
ככל שהילדים מתבגרים והרמה הלימודית הופכת גבוהה יותר, כך מתגברים הביטויים הישירים של הפרעת הקשב וההשלכות של ההפרעה. במקביל למורכבות החומר הנלמד עולה רמת הציפיות מהילד, דבר אשר אינו מקל עליו. מתבגר אשר סובל מהפרעת קשב יכול פעמים רבות לסבול מדימוי עצמי נמוך, שכן אין הוא מצליח לבצע משימות כמו יתר בני כיתתו ואינו באותה רמת לימוד. ילד זה לעיתים ירגיש נחות משאר בני כיתתו, לעיתים הוא ילקה בחרדות וימנע מפעילויות ומטלות רבות בכדי "לא לפשל בהן" או משום שהוא יודע שממילא הוא לא יצליח בהן ויהיה ללעג. מתבגרים רבים סובלים מדכדוך וכן מאימפולסיביות וגם מהתנהגות מסוכנת. בנוסף, יש מתבגרים שמתחילים להשתמש בחומרים המסייעים להם בהתמודדות עם ההפרעה, אך גורמים לנזק, כמו למשל עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. מה לגבי תסמיני הפרעות קשב וריכוז אצל בוגרים? כאן נוכל להצביע על נטייה להחליף מקומות עבודה, קושי בהתמדה במסגרות לימודיות, קושי בתכנון והתארגנות, קושי בוויסות הרגשי (דבר שבא לביטוי בהתקפי בכי או התפרצויות זעם), תגובות אימפולסיביות וכן פעמים רבות קושי בהתמדה במערכות יחסים זוגיות.
האם אכן מדובר על הפרעת קשב?
סיבות שונות יכולות לגרום להפרעה במערכת הקשב ולכן במהלך האבחון חשוב לבדוק מה הגורם לקושי הקשבי והאם מדובר על קושי רגעי או הפרעה ממושכת. חשוב להדגיש שמשום שהפרעות הקשב הן הפרעות נוירו התפתחותיות, הסובלים מהפרעה זאת, יסבלו מהתסמינים שלה לאורך שנים. בניגוד להפרעות קשב, יש ילדים או בוגרים שמגיעים אל האבחון משום ירידה נקודתית בקשב. פגיעה שכזאת במערכת הקשב מתרחשת לעיתים קרובות ויכולה לנבוע כתוצאה משעות שינה מעטות משום קשיי שינה, הפרעות חרדה, משבר אישי, פגיעת ראש, שימוש בתרופות או חומרים ממכרים ועוד. בשורה התחתונה, ירידה נקודתית בקשב לא בהכרח נובעת כתוצאה מהפרעת קשב וריכוז. בנוסף, יש גם מצב של לקויות למידה או קושי בוויסות החושי שגורמים גם הם להופעת תסמינים מסוימים האופייניים להפרעות קשב וריכוז.
הסיבה לכך שיכולים להיות גורמים רבים לירידה או פגיעה כלשהי בקשב היא שמערכת הקשב חולשת על אזורים רבים במוח ופגיעה באותם אזורים מובילה לשיבוש בקשב. חשוב לאבחן נכון את הגורם לבעיה וזאת על מנת להתאים את דרך הטיפול הטובה ביותר להתמודד איתה. דבר נוסף אותו חשוב לקחת בחשבון הוא שפעמים רבות הפרעות קשב וריכוז מופיעות במקביל להפרעות אחרות ובהחלט תיתכן השפעה הדדית של הפרעות אלו אחת על השנייה. לדוגמה: דיכאון ישפיע על הקשב, חרדות ישפיעו על הריכוז, הפרעת קשב וריכוז תפריע לאדם להירדם ותפגע במהלך השינה התקין שלו, אך ההפרעות גם יוחרפו כתוצאה מחוסר השינה. כל אלו מובילים למסקנה אחת:
אבחון הפרעות קשב וריכוז חייב להיערך על ידי רופא מומחה (פסיכיאטר או נוירולוג המומחים בתחום), ולכלול הערכה מקיפה של המאובחן. הערכה זאת תכלול ממצאים של ראיון קליני, שאלונים, מבחנים ממוחשבים, בדיקה רפואית, עולמו הרגשי של המאובחן, מצבו הרפואי והתנאים הסביבתיים בהם הוא חי.
מתי כדאי לפנות לאבחון?
ברגע בו מתעוררים קשיים. ניתן לפנות לאבחון כבר בגיל 6 כאשר הילד מתחיל את שנת הלימודים הראשונה בבית הספר. אמנם ניתן לפנות לאבחון גם בגילאי 5 , אך חשוב לקחת בחשבון שפעמים רבות הילד נתקל בקשיים שיכולים להיראות כמו הפרעות קשב וריכוז, אך למעשה מדובר על הפרעות שיכולות להיעלם עם התפתחותו של הילד. אם אתם מעדיפים לדחות את האבחון לגילאים מאוחרים יותר, חשוב שתדעו שדחיית האבחון יכולה להוביל את הילד לבעיה עם הדימוי העצמי שלו, שכן בעוד ילדים אחרים יצליחו במשימות שונות בבית הספר, הילד יחווה קשיים, רמת התסכול שלו תעלה והדימוי העצמי שלו יפגע.
לצערנו, לסביבה יש נטייה לפרשנות לקויה של בעיות וכאשר האבחון אינו נעשה בגיל צעיר, יש בהחלט מצב שיוצמדו לילד "תגיות" של עצלן, מפונק, חסר מוטיבציה ועוד. בנוסף, לחברה יש נטייה לתייג גם את ההורים כאנשים "ללא מודעות" או "הורים שלא אכפת להם מהילד שלהם" והשיפוטיות החברתית אינה מפסיקה אף לא לרגע. קרוב לוודאי שכל אלו יובילו את הילד לתחושת בושה, כישלון ולאורך זמן אף לפגיעה נרחבת בתפקוד הלימודי, חברתי ותעסוקתי. מסיבה זאת, קיימת חשיבות גדולה לאבחון מוקדם. פעמים רבות המשמעות של ההגעה לאבחון היא "תיקון" למה שהיה עד שלב האבחון. ברוב הפעמים רק אחרי האבחון הילד יבין שהוא אינו טיפש או עצלן, אלא שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז.
רק לאחר האבחנה וההבנה ניתן לקבוע מה ניתן לעשות על מנת לשפר את המצב וזאת באמצעות התאמת תכנית לילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, תכנית הנוגעת לתחומי החיים השונים שלו. התכנית יכולה לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, טיפול בתפקודים ניהוליים או שילוב של כל אלו. בנוסף, ניתן גם לידע את מערכת החינוך ומסגרות נוספות בדבר אותה הפרעה וזאת על מנת שאלו יוכלו להציע "התאמות" במסגרות השונות בהן הילד נמצא. המטרה המרכזית כאן היא שהאדם ינהל את ההפרעה ולא היא אותו.
מה האבחון יכלול?
- שאלונים – ההורים/הילדים/המורים יצטרכו למלא סדרת שאלונים המתאימים לאבחון הפרעת קשב ולאבחנה מבדלת . מילוי השאלונים יתבצע טרום הבדיקה הפסיכיאטרית..
- ראיון – ראיון זה יתבצע על ידי פסיכיאטר המומחה בתחום. הראיון יתמקד לגבי אותם קריטריונים הנדרשים על מנת לאבחן הפרעת קשב וריכוז ותפקידו לקבוע האם אכן מדובר על הפרעת קשב וריכוז או שמא מדובר בבעיה אחרת. הדגש בראיון זה הינו תפקודי ורגשי.
הראיון מורכב משניי מפגשים : מפגש עם ההורים ומפגש עם הילד.
- אבחון ממוחשב – כאן מדובר על כלי עזר תומך אבחנה וההפניה אליו תתבצע רק במקרה הצורך. האבחונים הממוחשבים הם אבחונים מקצועיים לאבחון הפרעת קשב, כמו למשל מבחן TOVA, מבחן BRC, ומבדק ה- מוקסו. ונועדו לסייע לפסיכיאטר בתהליך האבחון. הפניה לאבחון ממוחשב תתבצע במקרה הצורך, ע"י רופא.
- בדיקה רפואית – במקרה הצורך, הפסיכיאטר יפנה את הילד לבדיקות רפואיות נוספות, כגון בדיקות דם.
- אבחון פסיכודידקטי – אם במהלך האבחון יעלה חשד ללקויות למידה, בנוסף להפרעת קשב וריכוז , הפסיכיאטר יפנה לביצוע אבחון פסיכודידקטי.
- סיכום האבחון והמלצות ממוקדות- בסיום האבחון, ההורים יקבלו דו"ח מפורט ובו האבחנה והמלצות טיפול.
לסיכום, הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שיכולה להפוך גם למתנה. הפרעה זו יכולה לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים, אך אבחון מוקדם ומדויק של הפרעה זאת הינו הצעד הראשון בדרך לחיים טובים יותר.
חושדים שהילד סובל מהפרעת קשב? לא ברור לכם אם אכן מדובר על הפרעת קשב וריכוז או ליקוי למידתי או רגשי? אצלנו ב- ME, מרכז מומחים לטיפול רגשי, קיים מערך אבחון המיושם על ידי מיטב המומחים. מעוניינים להתחיל ולעזור לילדכם? חייגו, כוכבית 5806. בהצלחה!
מוזמנים לצור איתנו קשר
למאמרים נוספים בתחום...
