לקות למידה או הפרעת קשב? מה ההבדל ביניהן
אמנם גם הפרעת קשב וריכוז וגם לקות למידה נחשבות כלקויות נוירולוגיות, אך חשוב להבין שאלו שתי לקויות נוירולוגיות שונות ולכן גם הטיפול בכל אחת מהן יהיה שונה. על רגל אחת נרשום בפניכם כבר בתחילתו של המאמר שטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא טיפול תרופתי ואילו הטיפול בלקות למידתית או לקויות למידה הינו באמצעות תגבור לימודי. דבר נוסף אותו חשוב לדעת הוא שקיימת שכיחות גבוהה שאלו אשר מאובחנים כהפרעת קשב וריכוז יהיו גם עם לקויות למידה. אך אין הדבר מחייב.
הפרעת קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית אשר משתייכת לקטגוריית הפרעה בתפקוד המוח. ברוב המקרים הפרעה זו היא הפרעה גנטית מולדת. בהתאם ל – DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי אשר פורסם על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה), הפרעה זו מופיעה לעיתים בגיל מוקדם, פעמים עוד טרם מלאו לילד 7.
בהפרעת קשב לאדם קשה להתרכז במטלות שונות, כאשר הכוונה היא לא רק למטלה לימודית אלא גם למטלות ארגוניות - ביצועיות. למרות הניסיונות של המבוגר או הילד להתרכז באותה משימה שניתנה להם, הם ימצאו את עצמם מוסחים מכל דבר קטן. ילדים אשר סובלים מהפרעת קשב מצליחים להקשיב לפרק זמן קצר ביותר ולכן הם חייבים הפסקות מרובות. במהלך השיעור הם מאבדים פעם אחר פעם את הרצף בעת מטלות לימודיות או בעת הרצאה של המורה ולכן קשה להם להבין על מה מדובר בכיתה. כאשר הם לא מצליחים בכך לאורך זמן מתחיל להיווצר פער לימודי אשר הולך וגדל באם לא מאבחנים את הילד ומציעים לו את הטיפול המתאים לו.
ילד אשר סובל מהפרעת קשב וריכוז מתקשה כאמור לשמור על ריכוז, להתמקד בכל מיני גירויים, הוא מתקשה לעיתים לשים לב לפרטים, הוא מוסח בקלות רבה, קשה לו בכל הקשור אל מטלות ארגון, הוא שוכח דברים ומאבד חפצים באופן תדיר. פעמים רבות הורים לילדים אשר סובלים מהפרעת קשב וריכוז שומעים מהמורה של הילד שהילד הוא כישרון או שיש לו פוטנציאל, אך הוא אינו ממומש שכן הילד אינו ממצא את היכולות שלו.
לקויות למידה
ילדים הלוקים בלקות למידתית מתקשים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות וזאת על רקע נוירולוגי. (חשוב שתהיו מודעים לכך שכאן לא מדובר על לקויות למידה הנובעות מבעיות רגשיות או כתוצאה מפיגור שכלי). לקות למידתית בדרך כלל נוגעת לתחום לימודי מסוים, כמו למשל מתמטיקה או קריאה. כאן, אותו אזור במוח אשר אחראי על הקריאה או על הפעולות הכמותיות, אינו מתפקד כמו שצריך. כיוון שזה המצב הילדים מנסים להשתמש בתהליכים עוקפים בכדי להצליח ולבצע את המשימה.
פעמים רבות הילד עצמו מוצא את אותו תהליך עוקף ופעמים רבות צריך לסייע לילד וזאת באמצעות אסטרטגיות למידה וזאת על מנת לעקוף ולהתמודד עם הלקות על ידי הוראה מתקנת. ההתמודדות עם הלקות תהיה באמצעות מורים – או על ידי המלצה על התאמות במסגרת הבית ספרית כמו למשל הארכת זמן, התעלמות משגיאות כתיב וכדומה או באמצעות הוראה מתקנת שעיקרה לימוד אסטרטגיות עוקפות לקות לתהליך הלמידה.
דוגמאות ללקויות למידה הן דיסלקציה, בה הילדים קוראים לאט יותר ועם שגיאות. דיסקלקוליה היא לקות למידה נוספת בה הילדים לוקים בהבנה חשבונאית. הילד אינו מבין את הדרך או את פעילות החשבון ולכן הוא מתקשה או לא יכול לבצע את התרגילים בחשבון. (להבדיל, במקרה של הפרעות קשב וריכוז הילד שוכח מספרים או מתבלבל במספרים משום חוסר ריכוז). דוגמה נוספת היא הדיסגרפיה, הילד אשר לוקה בה מרבה בשגיאות כתיב ובדרך כלל כותב באופן לא מאורגן ואיטי.
מהי הדרך לאבחן כל אחת מהן
נתחיל בכך שהאבחון של לקויות למידה שונה לגמרי מהאבחון של הפרעת קשב וריכוז . אבחון לקויות למידה יעשה באמצעות אבחון דידקטי על ידי מאבחן דידקטי שמגיע מעולמות ההוראה. החלק הפסיכולוגי יתבצע על ידי פסיכולוג ויתייחס לאבחון המצב הרגשי שנובע / או גורם ללקות למידה. באבחון הפסיכודידקטי יכול לעלות חשד להפרעת קשב וריכוז ואז המאבחן יפנה לרופא פסיכיאטר / נוירולוג לאבחון ההפרעה. לעומת זאת, אבחון של הפרעת קשב וריכוז יעשה באמצעות רופא נוירולוג או פסיכיאטר.
הפרעת קשב וריכוז תמיד תאובחן על ידי רופאים מומחים בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה המומחים בתחום זה לקהל יעד של ילדים ולנוער. מומחים אלו יכולים להגיע למסקנה שבנוסף להפרעת קשב וריכוז יש גם חשד ללקויות למידה ולהפנות לגורמי הוראה לאבחון פסיכודידקטי. ההמלצה החד משמעית היא תמיד להתחיל מאבחון הפרעת קשב וריכוז על ידי רופא שכן פעמים רבות חוסר היכולת להתרכז ולהיות קשובים "מתחפשת" ללקות למידה ואם הפרעת הקשב והריכוז מטופלת רבות, החשד ללקות למידה, נגוז.
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים הוא באמצעות טיפול משולב : טיפול תרופתי ורגשי. הטיפול התרופתי הוא מסוג ריטלין ומטרתו יצירת דופמין במוח, דבר אשר מוביל לרמת ריכוז גבוהה יותר. בנוסף, פעמים רבות ילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים מפגיעה גם בוויסות (ויסות התנהגותי, ויסות רגשי, ויסות חושי, ויסות במצב הרוח), ופגיעה בתפקודים ניהוליים. במקרים אלו מומלץ להפנות ילד עם הפרעת קשב וריכוז גם לטיפול רגשי, הדרכת הורים או טיפול בתפקודים ניהוליים. ( מרפאה בעיסוק בשיטת קוג פאן) . כמו כן, מומלץ שיעסוק בפעילות גופנית, דבר אשר יעזור לו בוויסות ושליטה עצמית (לדוגמה חוג קרטה).
לעיתים, הרופא המאבחן (נוירולוג או פסיכיאטר), זקוק למבדק ממוחשב להפרעת קשב וריכוז על מנת להבין מהם אזורי הפגיעה. חשוב לדעת שרק אם רופא מפנה יש למבדק ערך. מבדקMOXO הינו כלי עזר בידי הרופא ולא משתמשים בו לאבחון הפרעת קשב וריכוז. כאן מדובר על מבדק ממוחשב המבוסס על ניתוח תגובתו של הילד לגירוי שהוצג לו במחשב. המדדים שנבדקים במבחן הם חוסר קשב וקשב (האם הילד מגיב נכון או לא נכון לגירוי המטרה), אימפולסיביות ומה זמן התגובה של המוח להגיב לגירוי המוצג. החלק השני של מבדק זה הינו הערכת הטיפול התרופתי. בתחילה, הבדיקה תתבצע ללא טיפול תרופתי ולאחר מכן היא תתבצע תחת השפעת ריטלין ובהתאם תהיה תשובה האם הריטלין אכן מהווה טיפול יעיל לילד. הטיפול בליקויי למידה הוא בדרך כלל באמצעות הוראה מתקנת.
מרכז ME לטיפול רגשי מאגד מומחים בתחומי הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה. אנו מציעים לילדכם אבחון מקיף לזיהוי ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז. בנוסף, אנו מספקים טיפולים רגשיים, הדרכת הורים, וטיפול בתפקודים ניהוליים.
למידע נוסף ניתן ליצור איתנו קשר ב - *5806
מוזמנים לצור איתנו קשר
למאמרים נוספים בתחום...
