ניכור הורי הוא מצב בו ילד מתנכר לאחד מהוריו ופעמים רבות אינו מוכן להסביר מדוע. תסמונת הניכור ההורי (PAS) היא תיאוריה שפותחה בשנת 1985 על ידי פרופסור גרדנר ריצ'רד אשר טען שההורה המועדף על הילד גורם לילד להאמין שההורה השני אחראי על מצב שלילי וכתוצאה מכך הילד בוחר את טובתו של צד אחד ומפתח ניכור הורי. תסמונת זאת יכולה להתפתח כתוצאה ממצבים רבים, כמו למשל גירושין של ההורים, הסתה כנגד אותו ההורה, העובדה שההורה החל בפרק ב' עם אדם חדש ועוד.
'הערכת מסוכנות אובדנית' היא תהליך אבחון שמטרתו להעריך מהו הפוטנציאל של המאובחן להוות סכנה לעצמו. הערכה זאת תתבצע במרכז ME על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער אשר עבר הכשרה בתחום. אותו מומחה ישתמש בידע ובניסיון שלו וכן במידע אודות המאובחן וזאת על מנת להעריך את הסיכון האובדני של הילד/נער כלפי עצמו.
הסתגלות למצבים חדשים לוקחת זמן ולכל אחד יש את קצב ההסתגלות שלו. במציאות החדשה של נגיף הקורונה, תקופה בה כל אחד מאיתנו נשאב בכוח מאזור הנוחות של השגרה היומיומית אליה הוא הורגל ונדרש להתמודד עם מציאות לא רצויה הכוללת חוסר וודאות וחוסר שליטה, השיעור החשוב ביותר לנו ולילדנו הוא שיעור בהסתגלות ובגמישות.
משווים אותה לשפעת הספרדית, לסארס ולמגיפות אחרות. מדי שעה ניתן לשמוע או לקרוא את דעתו של מומחה אחר בדבר אותה מגיפה עולמית אשר מעסיקה את חיינו בחודש האחרון וזו אשר הצליחה לעצור כליל את שגרת חיינו וחיי ילדנו. אמנם עדיין אי אפשר לשלוט במגיפת הקורונה וזאת משום שמדובר על נגיף חדש אותו העולם עדיין למד, אך אנחנו בהחלט יכולים לשלוט בדרך בה נבחר להגיב לגביה.
אמנם חשוב לא להתעלם מהמצב ולהישאר קשובים ומודעים אליו ואף לבחון אותו בראייה רחבה ומציאותית שכן כל אלו יעזרו לנו להבין אותו. אך במקום להיכנס לדאגה וחרדה, חשוב שנהיה קשובים לעצמנו ונבין שאנו בהחלט יכולים להקל על עצמנו ועל הסובבים אותנו על ידי כך שנבחר כיצד להגיב. למעשה, כאן ידנו על העליונה, חיינו יתנהלו בהתאם לתגובות ולהלך הרוח שלנו. אז איך ניתן להישאר רגועים בתקופה כה לחוצה? המשיכו לקרוא..
המטרה העיקרית שלנו, המומחים של מרכזי ME , היא לעזור לכם בהתמודדות הנפשית הלא פשוטה בעת תקופת מגפת הקורונה COVID19. לשם כך החלטנו לשתף אתכם בעצות ואסטרטגיות התמודדות אשר פורסמו על ידי הקונפדרציה העולמית לטיפול CBT ומבוססות על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.
המלצות האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה - בתאריך ה- 17.3.2020 חייהם של אזרחי ישראל השתנו ללא היכר וזאת בעקבות הוראות חדשות של משרד הבריאות שעיקרן שמירה על ריחוק פיזי מאנשים אחרים ושהייה בבתים וזאת בעקבות סכנת נגיף הקורונה. המטרה של מאמר זה היא להביא בפניכם את עיקרי ההמלצות כפי שהופיעו באתר האינטרנט של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה בדבר דרכי התמודדות עם בידוד פיזי בעל השלכות חברתיות וחרדות כלכליות בעקבות הקורונה.
אנו חיים כיום בעידן תקשורת הדיגיטל. עידן בו הסקטור העסקי ואף רבים מהמגזר הפרטי בוחרים להתייעל ולחסוך בזמן יקר וזאת באמצעות ניהול פגישות באמצעות תוכנת הסקייפ, עריכת שיחות עם חברים באמצעות ה- facetime והתעדכנות יומיומית באמצעות הטוויטר והסטורי באינסטגרם ובפייסבוק. אם עד היום השימוש בשיחות וידאו נעשה מתוך בחירה ומשום הנוחות, ההתייעלות והרצון לאמץ את חדשנות הטכנולוגית, כיום, שיחות הוידאו הם בגדר צורך וגלגל הצלה חברתי וזאת משום מגפת הקורונה.
רובינו קראנו או שמענו על מגיפות, אך אף אחד מאיתנו לא דמיין מצב בו הוא יצטרך להתמודד עם אחת שכזו. בתקופה שכזו שבה חוסר הוודאות, החרדות וחוסר האונים מנצחים על קונצרט חיינו ונדמה כי המוזיקה הערבה אינה בוקעת, חשוב לדעת כיצד לנטר את מלכודות החשיבה שלנו, ולהבין שיש אפשרות טובה יותר להערכת המצב. בפוסט זה המומחים של מרכזי ME החליטו לשטוח בפניכם את חמשת מלכודות החשיבה הנפוצות ביותר ולרשום כיצד תוכלו להתחיל ולהתגבר עליהן וזאת באמצעות חשיבה נכונה שתוביל אתכם לנהל את החרדה שלכם וזאת במקום שהחרדה תנהל אתכם.
שיטת טיפול פשוטה, מועילה וחדשנית לפתרון ממוקד של מגוון בעיות ומצוקות רגשיות - בעיקר מתח, לחץ וחרדה.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי אשר מוכר גם בראשי התיבות CBT : Cognitive Behavioral Therapy, הוא שיטת טיפול קצרה וממוקדת אשר משלבת שתי שיטות טיפול, השיטה ההתנהגותית והשיטה הקוגניטיבית. שיטה זו יעילה למגוון רחב של בעיות, ביניהן הפרעות אכילה, OCD, הפרעת קשב וריכוז, דיכאון והפרעות חרדה.
